הארנב והצב בתחרות אדריכלות
“אין מצב שאתה מגיע לאותה רמת גימור עם עבודות גבס“, “תגיד לי, נראה לך שאני משחק? אתה באמת חושב שבשבילי אדריכלות היא תחביב? לא רק שאני יכול להגיע לאותה רמת גימור, אני יכול להגיע לרמות גבוהות הרבה יותר”. באמת שלא האמנתי שזה אפשרי, כשעזבתי את חדר הישיבות שעתיים לפני כן רוני ומיקי היו בערך באותו מצב – צועקים. בהתחשב בעובדה שזו הפעם השלוש מאות חמישים ושבע שהם מתווכחים על אותו דבר, חשבתי שזה ייקח פחות זמן. “אתם מוכנים להפסיק לריב כמו שני ילדים בגנון, אני לא משלם לכם בשביל לצעוק, אנחנו חייבים לסיים את ההצעה לקבלן, מדובר על עיצוב בתים לשכונה שלמה וזה הרבה יותר חשוב מהריב הנצחי שלכם בדבר גבס לעומת לבנים” חתמתי את העניין.
מרתון עיצוב בתים
אדריכלות פנים היא לא עניין פשוט, אבל כאשר רוני ומיקי לא רבים הם הופכים לצמד סוסי עבודה משובחים במיוחד. תוך פחות משלוש שעות הצלחנו לסיים עיצוב בתים לשני רחובות בשכונה, לרבות ריצוף וקרמיקה, לקבל תיקונים מהקבלן וליישם אותם, מה שכמובן השאיר לרוני ולמיקי עוד לא מעט זמן להתווכח. עזבתי את צמד הילדים בחדר הישיבות ופניתי לסיים את כל הניירת הנוספת הכרוכה בעיצוב השכונה החדשה. אחרי רבע שעה הגיעו רוני ומיקי למשרד שלי ועל פניהם חיוך רחב. “החלטנו לעשות תחרות” הודיע רוני בחגיגיות. “אנחנו נהיה אחראים על עיצוב הפנים של שני הבתים הראשונים ברחוב הגפן, רוני יישם את העיצוב על הבית שלו בשיטות הארכאיות שהוא כל כך אוהב ואני בעזרת עבודות גבס. אחר כך כל אחד מאיתנו יעביר לקבלן סיור של רבע שעה בבית וכל שאר הרחוב יעוצב לפי העיצוב שהקבלן יעדיף” הוסיף מיקי.
עיצוב בתים - השקט שלפני הסערה
זה לא כל כך נעים לראות משרד אדריכלות סגור, אבל כך נראה המשרד שלי בשלושת השבועות הבאים. זה לא שלא עבדנו, המשכנו לספק שירותי עיצוב בתים, לפנות למכרזים ולהכין הצעות מחיר. אבל בלי הרעש הרגיל של רוני ומיקי נראה כאילו המשרד הפך לבית קברות. רוני ומיקי- מעולם לא ראיתי אותם כל כך מרוכזים ולחוצים ובכל פעם שניסיתי להשיג מישהו מהם לצרכי עבודה נתקלתי בחומה בצורה של התעלמות. כשפניתי למיקי באמצע השבוע השני והסברתי לו שאני חייב את עזרתו מפני שאחד הקבלנים דורש שנבצע את עיצוב הפנים בעזרת עבודות גבס הוא פשוט ניתק לי בפנים.
אדריכלות זה ספורט אולימפי?
היום המיוחל הגיע והאולימפיאדה הראשונה של עיצוב בתים עמדה לצאת לדרך. בקו הפתיחה עמדו מיק ורוני, לבושים במיטב מחלצותיהם ומשננים שוב ושוב את משפטי המחץ שכתבו על כל מיני כרטיסיות. בקו הסיום עמדתי אני, מחזיק שני גביעים קטנים שקניתי בחנות מתנות לגבר. אחרי כחצי שעה שבה ניסה רוני , ברהיטות מרובה של ארכיטקט מנוסה, להסביר לקבלן את הייתרונות הרבים של אדריכלות קלאסית ולעומתו מיקי מתאר בהתלהבות את המודולאריות של עבודות גבס ניגשו אלי שלושתם. “נו, איזה עיצוב העדפת?” שאלתי את הקבלן בציפייה. “תגיד לי, אין לכם דרך יותר מקורית לבזבז את הזמן שלי” צעק הקבלן “שניהם בדיוק אותו דבר, מצויינים, אבל זהים ולפי מה שהבנתי שני העיצובים לוקחים בערך אותו זמן והעלויות שלהם זהות. אני מבין שיש לכם הרבה זמן פנוי אבל לי אין, אז תעשו את העבודה שלכם ותבחרו את החומרים בעצמכם”.