הייד פארק

כאשר הייתי ילד, אין דבר שהיה משמח אותי יותר מאותם ימים בהם הייתי חולה והוריי היקרים לקחו אותי איתם לעבודה. אלו היו ימים מיוחדים שבהם גיליתי את האהבה הגדולה שלי – אהבה לציוד משרדי. זה אולי ישמע לכם מוזר, אבל כל כך כמהתי לימים האלו שבהם ההורים שלי יתנו לי לשחק עם חותמות, להתעסק עם המחשבון שעושה רעש משעשע, אהבתי למלא פנקסי חשבוניות בג’יבריש של ילד, הייתי לוקח כרטיסי ביקור ישנים ועושה מהם קולאז’ מעוצב, הייתי חותך קנבס כדי ליצור פנקסים קטנים, שיחקתי עם ניירות מחשב ישנים וכל ציוד משרדי אחד שהקצו לי.

כילד להורים שברשותם בית דפוס, העבודה של הוריי הייתה שווה מבחינתי יותר מכל חנות ממתקים. כאשר חיפשתי את עצמי לאחר הצבא והטיול הגדול, הייתי בטוח שאלך ללמוד מחשבים. לא לחשבתי לרגע שאמשיך את דרכם של הוריי. כולם אמרו לי שמחשבים זה העתיד וידעתי שכך הם פני הדברים, אבל הייתי בטוח שאלך לעבוד בחברת היי טק. בשנה הראשונה ללימודים מצאתי שזה ממש לא בשבילי, לשבת כל היום על קוד של אתר, אני צריך אקשן, אמרתי לעצמי, והמשכתי לחפש את עצמי…

עברו חודשיים, עברה שנה ובזמן הזה השתדלתי לעזור להוריי בבית הדפוס. אהבתי את העבודה שם, אבל לא הייתי עובד במשרה מלאה.

החיים משתנים כמו תמונות בתוך אלבום דיגיטלי…

בערב שישי אחד קרה מקרה ששינה את חיי המשפחה שלנו לחלוטין. אבי בדיוק עשה את דרכו מביקור אצל סבתי ולצערנו הרב נהרג בתאונת דרכים קטלנית. נותרנו אימא ואנכי עצובים ומתוסכלים. באותו זמן ידעתי היטב שעליי להירתם למען העסק המשפחתי במשרה מלאה, ועד כמה שהייתי עצוב מאובדן אבי, שמחתי לבוא לבית הדפוס ולעבוד שם עם אמי היקרה לאחר השבעה. כדי להקל על אמי בימים האלו הכנתי עבורה אלבום דיגיטלי עם תמונות של אבא ושל כל המשפחה.

ידעתי שצריך לעדכן את בית הדפוס ולהפוך אותו ליותר מודרני. עד שהגעתי סיפק בית הדפוס בעיקר מוצרים כמו כרטיסי ביקור, פנקסי חשבוניות, ספרי מחזור, הזמנות לאירועים והדפסות על קנבס. כאשר הבנתי שניתן להגדיל באופן משמעותי את סל המוצרים שלנו הוספתי גם מוצרים נוספים כגון אלבום דיגיטלי (שהרשים מאוד את אמי בימים של השבעה), קולאז’ תמונות ושיפרתי את המערך הממוחשב של בית הדפוס, מה שאפשר לי לספק את המוצר המבוקש ביותר בימים אלו – תמונות המודפסות על קנבס, תוך זמן קצר יותר.

אט אט מערך הלקוחות שלנו גדל והבנתי שאני מגשים את האהבה הראשונה שלי – האהבה לציוד משרדי. פתאום הכול התבהר לי ובמקום לימודי מחשבים הלכתי ללמוד עיצוב גראפי, שכן חשבתי שיהיה זה חכם להציע שירותים אלו בבית הדפוס.

בינתיים העסקנו מעצבת גראפית מוכשרת ממנה למדתי המון דברים והתחלתי להתנסות בעיצוב קולאז’, הזמנות, יצירת אלבום דיגיטלי, פנקסי חשבוניות ועוד. הרגשתי שאני במקום הנכון בזמן הנכון והצלחתי להרשים אפילו את אימי.

עם הזמן עברנו לבית דפוס גדול יותר והקמנו אתר אינטרנט ייחודי, שבתורו הביא עוד ועוד עבודה. לאחר 4 שנים סיימתי את לימודי העיצוב הגראפי ובסמוך לבית הדפוס הקמנו סטודיו לעיצוב גראפי שסיפק עוד מוצרים לעוד לקוחות. צוות העובדים שהלך וגדל בהתמדה הפך למעין משפחה שנייה עבורי וכאשר אמי נפטרה, בית הדפוס עבר לידיי.

לצערי הרב, הוריי לא הספיקו לראות את ילדיי. אני בטוח שאם הם היו רואים אותם מגיעים לבית הדפוס משחקים עם פנקסי חשבוניות, עם בדי קנבס גדולים, יוצרים קולאז’ מניירות ישנים – הם היו מתמלאים בנחת ובחיוך גדול…שהכול נשאר במשפחה!